בית העלמין הישן גני אסתר

בית העלמין נוסד בשנת תרמ"ד (1884). תינוקת בת חודשיים, בתם של הביל"ויים הד"ר חיים ופאניה חיסין, הייתה הנפטרת הראשונה בראשון לציון. היא נקברה על אותה "גבעת מייסדים" שעליה לנו ראשוני המתיישבים בעיר, בצל השקמה העתיקה. לאחר מקרה זה הקצו המתיישבים את חלקת השדה הזאת לשם קבורה, ונוסד בית העלמין גני אסתר, כאשר החברה קדישא הייתה לחלק ממערך השירות הציבורי של ועד המושבה.

בשנת תר"ע (1909) קיימו התושבים אספה כללית, ובחרו ועד שטיפל בבניית גדר סביב בית העלמין. בשנים הבאות החליטו בחברה קדישא כי מקום הקבורה של נפטרי המושבה יינתן ללא תשלום, וכי רק היורשים ישלמו את הוצאות הקבורה. התוצאה הייתה כי ההכנסות מקבורת נפטרים מחוץ למושבה שימשו לבניית גדר בית העלמין.

בשנת 1935 אשר לוין, הפרדסן הראשון ביישוב, נידב מכספו לשם בניית חדר טהרה בבית העלמין.

לאחר קום המדינה הוקמה בגני אסתר חלקה צבאית. היום מספר הנפטרים הקבורים בו עומד על כ-18,000. גוש 01 מבית העלמין הוא בית עלמין סגור.

בבית העלמין גני אסתר נהוגות קבורת שדה, קבורת מכפלה וקבורת על. כן נבנית בימים אלה חלקת קבורה רבודה, שבה מתוכננת קבורת מכפלה וסנהדרין.

בבית העלמין גני אסתר טמונים ראשי היישוב ומייסדיו ובהם צבי הכהן לבונטין, שתרם רבות מכספו לרכישת קרקעות ראשון לציון ולהקמת בית הכנסת ביישוב, ושהיה מראשוני הכורמים בארץ; זלמן דוד לבונטין, מ"חובבי ציון" ומקים הבנק הציוני ובנק אנגלו-פלשתינה, שעזר רבות למתיישבים בארץ; ידידו ושותף דרכו יהודה חנקין, שהקים את הבית הראשון במושבה, סייע רבות לאיכרי היישוב ואב ליהושע חנקין. עוד קבורה במקום נחמה פוחצ'בסקי, שפרסמה מכתביה בעיתון "המליץ", הייתה איכרה – מהיחידות בארץ, הקימה את "חברת לינה" שנועדה לאכסן עוברי אורח עניים ואף הייתה מראשונות ויצ"ו.

כן טמונים בבית העלמין המורה ואיש החזון ישראל בלקינד, ממייסדי ביל"ו; אחיו שמשון ופנינה בלקינד שהיו מחקלאי המושבה ושנאסרו בזמן מלחמת העולם הראשונה עקב פרשת ניל"י. בניהם, נעמן ואיתן, נטמנו בבית העלמין בשנת 1919 אך עצמותיהם הועברו להר הרצל ב-1977, לבקשתו של ראש הממשלה דאז, מנחם בגין.