חברה קדישא ראשית כללית

בבתי העלמין שבאחריות חברה קדישא הראשית והכללית נהוגה קבורת שדה, הקבורה היהודית המסורתית.

חברתנו הקדושה עומדת בתוקף כנגד כל ניסיון לשנות את שיטות הקבורה שהיו נהוגות במאות השנים האחרונות.

החברה קדישא הראשית והכללית הוקמה בשנת תרט"ז (1855), זאת לאחר שחל גידול באוכלוסייה היהודית אשכנזית בירושלים ופרנסי העדה חיפשו שטחי קבורה נאותים. עד מהרה רכשה החברה שטח בהר הזיתים, ועל מצבת הנקבר הראשון כתוב "הוא הראשון בו נתעסקו האשכנזים". בית עלמין זה פעל עד תש"ח. בזמן המלחמה היה המקום למסוכן מדי שכן היה על המלווים לעבור דרך שכונות ערביות ובליווי אנשי ההגנה או הצבא הבריטי. עקב כך החליטה החברה קדישא להפסיק את הקבורה בהר הזיתים עד חורף תשכ"ח (1967). מאז ממשיכה שם הקבורה לצד עבודות שיקום ההרס הרב שהשאיר אחריו הכיבוש הירדני.

בתש"ח, לאחר הפסקת הקבורה בהר הזיתים, נפתחה חלקה חדשה בצמוד לבית החולים שערי צדק (הישן). היום קיימים שם קברים ספורים. כעבור שנה נפתחה חלקה נוספת, בת כשמונה דונם, על אדמות שייח' באדר, היום גבעת רם הסמוכה למשכן הכנסת ולבית משפט העליון. בשנת תשי"ב (1952) נפתח בית העלמין בהר המנוחות, הגובל בשכונת גבעת שאול במערב ירושלים ובהמשך בהר תמיר בצדו המזרחי. בתי העלמין הפעילים כיום הם הר הזיתים והר המנוחות/תמיר.

פרטי התקשרות

המשרד פתוח בימים א-ה בשעות 9:00 עד 15:00, ובימי שישי בשעות 11:30-9:00 בבוקר.

לאחר שעות אלה יש תקליט עם מספרי טלפון לסידורי הלוויה וכל הכרוך בהם.

גניזת ספרי קודש וקבורתם

התפקיד העיקרי של החברה קדישא הוא אמנם קבורה, העושה "גמילות חסדים עם החיים ועם המתים", אולם יש להוסיף לפעילות זו עוד פעילות חשובה ומיוחדת במינה שעשתה החברה במשך עשרות בשנים, והיא הטיפול בדברי קודש וקבורתם בגניזה. לפי ההלכה אין למחוק או להשמיד מסמכים שרשום בהם אחד משמותיו של אלוהים, ומכאן התפתחו מנהגי גניזה בעדות ישראל לאורך מאות בשנים. לעתים גנזו בחדרון סגור בבתי הכנסת, תחת אבני היסוד של המבנה או בעליית הגג, ולעתים קברו במערות או בבתי עלמין לאחר מסע לוויה שיש והיה מלווה בשירה ובמנגינות. בבתי העלמין בירושלים יש הן מערות טבעיות הן בורות המשמשים את החברה קדישא. זו דואגת להביא גווילים, ספרי תורה ודברי קודש לגניזה ולקבורה בתחומי שיפוטה.

אחת הגניזות החשובות שביצעה החברה הייתה בתרפ"ט לאחר שפרצה שרפה בבית הכנסת "החורבה" בעיר העתיקה, כל ספרי הקודש נשרפו ובכלל זה ספרי התורה ועוד. חברתנו ביצעה את הקבורה של כל דברי הקודש כדת וכדין וטמנה אותם במערה מיוחדת בהר הזיתים. עוד מקרה דומה התרחש לפני כ-30 שנים לערך, אז עלו באש ספרי תורה בישיבת "התפוצות" בהר ציון ירושלים. גם אז ערכנו הלוויה המונית להר הזיתים לאותה מערה.

לא זאת אף זאת, החברה קדישא פועלת בתיאום עם ממשלת ישראל כאשר זו החליטה להעלות את ספרי התורה מהקהילות ההרוסות באירופה. הממשלה ביקשה לתקן את ספרי התורה הללו במידת האפשר והעבירה את ספרי התורה הכשרים ליישובים חדשים, לבסיסי צה"ל ועוד. ואולם ספרי תורה רבים וגווילים שנאספו מהגולה ולא היו יכולים להשתמש בהם יותר הוצרכו גניזה. מכיוון שכך נענינו לפניית השלטונות ובנינו גניזה מיוחדת בהר הזיתים מול הר הבית כדי לקבור שם את הדרוש.

גם בהר המנוחות מקיימת החברה קדישא הראשית גניזה וקבורתה. בשנות ה-60 של המאה הקודמת נטמנו שם גווילי ספר תורה ליד ציונו של הרב יהודה לוי אשלג, מחבר ספר "הסולם" על הזוהר הקדוש. ברבות הימים נדרשו עוד גופים ומוסדות לגניזה. לאחר פנייתה של משטרת ישראל מטעם רבה הראשי נענתה החברה קדישא לבקשה ובנתה "בית גניזת ספרי תורה" (בית גניזת סת"ם) בהר המנוחות. משטרת ישראל ומשמר הגבול, שהעלו ספרי תורה מאירופה, חילקו רבים מהספרים ששוקמו לטובת בסיסים ברחבי הארץ אך עדיין נותרו גווילים רבים שהוצרכו קבורה. הגווילים הועברו לקבורה בבית הגניזה הזה בהלוויה המונית. בנוסף לאלה הובא לקבורה בבית גניזת סת"ם ספר תורה שנגנב מארון הקודש בשכונת "עזרת תורה" בירושלים ושנמצא לאחר מכן בוואדי ביער רמות, זרוק ומושחת בצורה מחפירה ומשפילה. גם במקרה זה נערכה הלוויה המונית, תחת גשם וסערה.