אנינות היא פרק הזמן שבין הפטירה לקבורה. לזמן זה נקבע במסורת היהודית מעמד מיוחד.
בתקופה זו קרובי משפחתו של הנפטר (אב ואם, אח ואחות, בן ובת, בעל או אישה) מכונים "אוֹנְנים", זאת משום היותם שרויים עמוק בכאבם ודעתם נתונה בהכנות ההכרחיות לקבורה. הם אינם נדרשים לבצע מצוות "עשה" (כגון: תפילה) כדי שיתפנו לסידורי הלוויה, אולם מנהגי האבלות חלים עליהם כבר בפרק זמן זה. האוננים נדרשים להימנע מרחצה, מסיכה (איפור וקרמים), מתספורת ומגילוח, מהשתתפות בשמחות ומיחסי אישות. הם אינם רשאים לצאת מביתם למעט לצורך ארגון הלוויה. כמו כן נאסר על האוננים לאכול בשר ולשתות יין.
אם זמן האנינות חל בשבת בטלים מנהגי האבלות (למעט האיסור על יחסי אישות).