תקופת האנינות – בין פטירה לקבורה
אנינות היא פרק הזמן שבין הפטירה לקבורה. לזמן זה נקבע במסורת היהודית מעמד מיוחד.
בתקופה זו קרובי משפחתו של הנפטר (אב ואם, אח ואחות, בן ובת, בעל או אישה) מכונים "אוֹנְנים", זאת משום היותם שרויים עמוק בכאבם ודעתם נתונה בהכנות ההכרחיות לקבורה. הם אינם נדרשים לבצע מצוות "עשה" (כגון: תפילה) כדי שיתפנו לסידורי הלוויה, אולם מנהגי האבלות חלים עליהם כבר בפרק זמן זה. האוננים נדרשים להימנע מרחצה, מסיכה (איפור וקרמים), מתספורת ומגילוח, מהשתתפות בשמחות ומיחסי אישות. הם אינם רשאים לצאת מביתם למעט לצורך ארגון הלוויה. כמו כן נאסר על האוננים לאכול בשר ולשתות יין.
אם זמן האנינות חל בשבת בטלים מנהגי האבלות (למעט האיסור על יחסי אישות).
רישיון קבורה הוא מסמך המונפק בלא תשלום בלשכות הבריאות ובבתי חולים ממשלתיים. חברות הקדישא אינן מוסמכות לקבור נפטרים בלא רישיון קבורה ממשרד הבריאות ולכן אי אפשר לתאם לוויה בלעדיו. הוצאת רישיון קבורה האחריות על הוצאת רישיון קבורה היא של המשפחה, בין…
סל השירותים הכולל וניתן בחינם על ידי חברה קדישא כל אדם שנפטר בישראל (גם שאינו בעל אזרחות ישראלית) זכאי לסל שירותי הקבורה במסגרת חוק הביטוח הלאומי, וכן כל תושב ישראל שנפטר בחו"ל. דמי הקבורה מועברים מהביטוח הלאומי ישירות לחברה קדישא ולכל גוף…